תינוקי במבה הוא הראפ-ראפ הכי חינוכי שהמצאתי.
הוא נוגע בנקודות טעונות אצל ילדים כמו הפרידה בבוקר בגן, ומסמן פיתרון.
מבחינת השמיעה, הדקלום בנוי תמיד ממשפטים שחוזרים על עצמם פעמיים.
הילדים מוכנים לשמוע אותו אין – סוף פעמים. אותי הוא נורא משעמם.
כאמור תינוקי במבה הוא הראפ-ראפ הכי חינוכי שהמצאתי.
הוא נוגע בנקודות טעונות אצל ילדים כמו הפרידה בבוקר בגן, או שאתה שותה מהבקבוקי והוא מרטיב לך את החולצה.
לכל בעיה הוא מסמן "פתרון" ועובר הלאה, כאילו אומר: התייחסנו. החיים נמשכים. בוא לא נעשה מזה עניין. בנוסף הוא מזכיר כללים מהגן כמו "לא לעלות על השולחנות או לשמור על השקט כשהולכים לישון". הוא רומז שאין טובים ורעים. גם הרע (הדובי) אחרי שהוא מבין שלא חוטפים, הופך להיות אופציה לחבר כש"הכי נחמד לשחק ביחד".
מבחינת השמיעה, הדקלום בנוי תמיד ממשפטים שחוזרים על עצמם פעמיים. . וכך, ההבנה של הילדים טובה יותר, קל להם יותר, וגם לי, לזכור את הדקלום. החזרה גם מאפשרת לכל משפט קצב שמקבל את המשמעות שלו מזה שחוזרים פעמיים על כל משפט.
שיטת החזרה מאפשרת לאלתר, להוסיף ולהוריד חלקים ל"ראפ-ראפ". אך צריך לשים לב שהמשפטים יהיו מתומצתים וכל משפט אחד או שניים צריכים להעמיד יחידת משמעות.
"תינוקי במבה מטפס על השולחן.
תינוקי במבה מטפס על השולחן."
משפט אחד מעלה סיטואציה שלמה. (בגן אסור לעלות על השולחנות. הילדים מאד אוהבים לעלות על השולחנות.).
"תיזהר זה מסוכן תינוקי במבה.
תיזהר זה מסוכן תינוקי במבה"
זאת הסיבה שנותן הגנן אם הוא נותן סיבה למה לא לעלות על השולחן.
"תינוקי במבה נופל אווווווו....בום!
תינוקי במבה נופל אווווווו....בום!" (ההשהייה של הנפילה, שמחקה סרט מצויר, מאד מצחיקה את הילדים).
"תינוקי במבה קיבל מכה"
(הפתעה) "בוא ניתן לו נשיקה"
זה כבר מעביר מסרים מסוימים – התינוק כבר קיבל מכה, אין צורך לכעוס עליו. אפשר להקל עליו על ידי נשיקה.
חשוב מאד שכמעט כל הזמן תינוקי במבה עושה את הדברים שהראפר אומר ואפילו מפתח לאורך זמן סוג של אופי או התנהלות שמעשירה את הסיטואציה כמו איור בספר.
מקסים
השבמחק